אסטרטגיית הפעולה של ברק רביץ נשענת על תכונותיהם הפיסוליות של חפצים מן המוכן וחפצים מצויים, שמכתיבות לו מערכת מאפיינים – החל במגוון צבעים וחומרים וכלה במשמעויות התרבותיות שהאובייקט נושא עמו. לרוב, התערבותו באובייקטים היא מינימלית, אך נוקטת אירוניה דקה שמעוררת חשיבה מחודשת. רביץ מתעניין בהקשר התעשייתי והגלובלי של סחורות: ייעודן, צריכתן, הפצתן בעולם והתאמתן לשווקים מקומיים. בקלות הנשיאה של האובייקטים המוצגים נרמזת ניידות, המאפשרת מעבר מהיר ממקום למקום.
אלמנטים מרכזיים בפרויקט של רביץ "המוביל" הם חפצים המשמשים בעולם הסחורות כאמצעי תצוגה – מתלים, לוחות מחוררים לתליית מוצרים וכדומה. רביץ אסף פריטים אלו בחנויות המוכרות מודלים ופריטי "עשה זאת בעצמך", אותן פקד בעת שהותו בדיסלדורף. הם משמשים אותו לחקירת מצבי תצוגה שונים – באמצעות השענה, הצמדה, או הנחה. בה בעת, תצוגת האובייקטים מדגישה את הפאנלים ואת קו התפר בין הרצפה והקיר. כך, מה שנמצא לרוב בזווית המבט, בשולי הראייה, מוצג לראווה.