קולטון ופחימה מכנות את עצמן "פועלות", ואת העבודה על התערוכה הן מתארות כמפעל, עם סדר יום נוקשה ועבודה פיזית קשה וממושכת. התוצרים הם סיפורי אהבה היוצאים מתוך הטקסטיל ומתוך הטקסטים. הן בוחנות את החוטים הנמתחים בין המכונה, המלאכה והטקסטיל: את הקשר בין חוט לסיפור, בין בד לבדיה, בין טקסט לטקסטיל, בין מלאכת הסיפור למלאכת האריגה. בעולם שיצרו, נטווים חוטי מחשבה וחוטי גורל. זהו עולם שבו לחוט יש קול, שבו נולים חורקים מספרים סיפורים, שבו הפעולה הפרפורמטיבית של האורגת שזורה באריג, שבו האבסורד יכול להיות תקשורתי ורוח שטות מושגת בעמלנות ובעבודת כפיים.

התערוכה בתמיכת המענק לאמנות עכשווית ע“ש לורן ומיטשל פרסר; הקרן ליוצרים עצמאיים, משרד התרבות והספורט; מועצת הפיס לתרבות ולאמנות; שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות; מירה ואהרון פחימה

פחות קריאה...