חמישה מבטים חוזרים | תערוכה עתידית | נגה אור-ים, ליז מאר, יובל נאור, אולגה סטנדיוק וחן פלמנבאום
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בשיתוף עם מרכז אדמונד דה רוטשילד
במרכז מעשה היצירה עומדת התשוקה האנושית לברוא עולם יש מאין; להפוך מחשבה לחומר וחלום למציאות. בסיפורו של חורחה לואיס בורחס, "החורבות המעגליות", תשוקה זו מתממשת כשאדם מגיע אל חורבות מקדש עתיק במטרה לבצע כישוף: לחלום אדם ולהפוך אותו למציאות. לילה אחר לילה הוא בורא אותו בדמיונו, איבר אחר איבר, רק כדי לגלות שגם הוא עצמו אינו אלא חלום של מישהו אחר. אומנם הסיפור עוסק בהיעדר מקור ובאשליה, אך מציף את הצורך האנושי העמוק בשורשים עתיקים ומעלה שאלות של זהות והשתייכות. עולמו של אדם מושפע במידה רבה מהידיעה שהוא חוליה בשרשרת שתחילתה הרבה לפניו. ברגע הגילוי, שבו הגיבור מבין שהוא חלום של אדם אחר, מתבהר לו גם שהוא חלק מרצף חלומות אינסופי – חלק מסיפור גדול יותר שיימשך גם אחריו.
חמשת היוצרות והיוצרים שלפנינו מתבוננים במסורות עבר, יוצאים אל סיפורים קדומים, אל טקסים ופולחנים, כמו גם אל נרטיבים אישיים מההיסטוריה המשפחתית ומזיכרונותיהם – וחוזרים אל ה"חורבות", אל האגדות, המיתוסים והארכיטיפים מתוך מחשבה על ביטויי שייכות, על קולם שלהם ועל מקומם בהווה.
בתערוכה מוצגים חמישה גופי עבודה חדשים, שנוצרו מתוך תהליכי חיפוש אישיים: מיצב הסאונד של נגה אור־ים, המבוסס על דיאלוג גלוי לב עם אביה ועל תרגול מדיטטיבי פנימי, נחבא בין יריעות של אוהל ארעי ומציע מרחב אינטימי להאזנה ולשהייה. ליז מאר מציגה סדרת ציורי שמן ופחם הנשענת על רפרנסים מתולדות האמנות ומספרות אלגורית־תאולוגית מימי הביניים המאוחרים, ובוראת מיתולוגיה חדשה בעלת מראה, זהות וכללים ייחודיים משלה. יובל נאור מציג סדרת תצלומים מטופלים של עורבים לבנים, בעלי אופי דוקומנטרי, בהם הוא שולח אל המיתולוגיה היוונית ומותח את הגבול בין תיעוד לבדיה בחיפושו אחר השונה. אולגה סטדניוק מציבה בחלל מבנה מעגלי המזמן זיכרון של צורות התכנסות קדומות, ומחבר, באמצעות "חוש קולקטיבי", את תנועת הנוכחים לכדי חוויה משותפת – גוף־יחיד־רבים. חן פלמנבאום מציג מיצב פיסולי ובו משפחה של דמויות היברידיות ויצורים מיתולוגיים פלאיים – במרחב המשלב בין תרבות פופ, מוצרי צריכה ואיקונות מתולדות האמנות לבין אגדות מתרבויות רחוקות שעיצבו את נופי ילדותו ותודעתו.
אף שכל אחד מהיוצרים הללו פועל במדיום אמנותי אחר, חמישתם מביטים אל מעבר לחומר ומתייחסים לארכיטיפים חוזרים – ציפור, באר, אש, בית, טוטם. יחדיו, הם מציעים חוויה רבת פנים ומעוררת מחשבה על עצמנו כבוראים את עולמנו וסיפורינו ובו בזמן נבראים על ידי סיפורים שקדמו לנו.
