התערוכה "יומן משותף" משתרעת על פני כל חללי המוזיאון. מוצגות בה עבודותיהם של שנים-עשר אמנים, הנשזרות יחדיו לכדי חקירה מעמיקה של אמנות אפריקאית עכשווית, שמקורה באיזור שמדרום לסהרה, אמנות שהיא כמעט עלומה במחוזותינו. זוהי הזדמנות פז לקהל הישראלי להיחשף לעבודות השואבות מחוויות תרבותיות שונות ובעת ובעונה אחת מתייחסות למצב האנושי המשותף לכולנו. בזמנים סוערים כמו אלה שאנו חווים באזורנו, יש באמנות מסוג זה כדי להציע נקודת מבט פלורליסטית, חיונית מאין כמותה.

אמנות אפריקאית בת-זמננו לא הוצגה עד כה בישראל בקנה-מידה נרחב שכזה. לאמיתו של דבר, גם מחוץ לישראל אמנות זו היתה מוכרת רק במידה מועטה קודם לתערוכה החשובה והמדוברת Africa Remix שאצר סימון נג'אמי. התערוכה, שנפתחה בשנת 2004 ב-Museum Kunst Palast בדיסלדורף, פתחה צוהר לעבודות עכשוויות מעוררות השתאות, שהביאו עמהן מסר היסטורי ותרבותי זר וחדש. בעקבותיה הוצגה האמנות האפריקאית ברחבי העולם כולו, ואני שמחה על ההזדמנות שנפלה בחלקנו להציע גם במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית הצצה אל נבכי האמנות האפריקאית בת-זמננו.

ישראל היא היום בית לרבבות מהגרי עבודה ופליטים אפריקאים, שאמנם חיים בקרבנו אך במובנים רבים נותרים בשולי החברה. קהילה זו אינה זוכה לחיבוק אמיתי ואף לא להכרה של ממש כחלק מן החברה הישראלית. התערוכה מבקשת לשפוך אור על הרקע התרבותי העשיר והמרתק שנושא עמו כל אחד מהם. היטיב לתאר זאת הסופר השוויצרי, מקס פריש: "ביקשנו פועלים, קיבלנו בני-אדם".

התערוכה קרמה עור וגידים בראש ובראשונה הודות למאמציהם, למסירותם ולתשוקתם העזה של האוצרים סימון נג'אמי ומיכאלה זיס, אשר חרף הקשיים הרבים שהתעורו בדרך פעלו ללא לאות ובנחישות להביא אותה לקהל הישראלי.

דליה לוין

פחות קריאה...