נאסף, סריקות, 2008
ללא כותרת, וידיאו, 2009

עלים ופרחים, ציפורים וחרקים, קורי עכביש, עובש ואבקנים, אדמה ואפר – כל אלה הם גיבורי העבודות החדשות של מיכל שמיר. כמובן, גיבורים הם לא. הפרחים עברו ייבוש, החרקים והציפורים מתים; כל מה שהיה פעם רענן וחי, עכשיו מאובק ונטול חיים.
ההתחלות היו אחרות. מה שהחל לפני כארבע שנים כסריקות רבות יופי של פרחים מיובשים, מאורגנים כמו זרים בהשראת ציורי פרחים מן המאה ה-17, הפך בהדרגה לדימויים של התפוררות ושל קמילה. סידורי הפרחים המוקדמים של שמיר (בתערוכה מוצגות שתי דוגמאות מהשלב הזה) כמו שימרו את קיומם בתוך אגרטל. הייתה בהם משמעת, צורה, הכלה וסדר. בהדרגה החלו הזרים להתפזר, והקומפוזיציות – להתפרק. הסריקות המאוחרות לבשו מראה כאוטי, מפוּרר וחסר צורה. הפרחים איבדו ברק ורעננות. קשה להאמין שאי פעם הם היו פרחי גינה או פרחי שדה, שנשאו שמות (היביסקוס, פרג או כלנית) ושמות משפחה (משפחת המצליבים, משפחת המורכבים). התצלום האחרון בסדרה קרוב יותר לשאריות של זרים המונחים על קברים, מאשר לזרי הפרחים המפוארים באגרטל: אדמה ועובש מצפים שרידי פרחים במצב ריקבון, נמלים וחיפושיות מאיימות לכסות עליהם, חול דבוק לקצות העלים.
שימו לב!
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית סגור זמנית לרגל פרויקט שיפוץ, התחדשות והנגשה.
מוז"ה, אגף החינוך של המוזיאון, ממשיך בפעילותו עם מגוון חוגים וסדנאות לילדים, נוער ומבוגרים.
ליצירת קשר עם משרד מוז"ה:
09-9500762
הפרטיות שלכם חשובה לנו. לידיעתכם, באתר זה נעשה שימוש ב"קבצי עוגיות" (cookies) וכלים דומים אחרים על מנת לספק לכם חווית גלישה טובה יותר, תוכן מותאם אישית וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות שלנו