סיפורן של משפחות מקיבוץ בארי דרך הצמחים שנותרו בבתיהן לאחר השבעה באוקטובר.

בביקורנו הראשון בקיבוץ בארי, כחודש אחרי הטבח, התהלכנו בין הבתים ההרוסים, רק קול הצעדים שלנו על שברי הרעפים המפויחים נשמע בחלל. בין אבק השריפות, היו הצמחים כתמי הצבע היחידים שזיהינו. חלק מהצמחים נותרו ניצולים יחידים מהשריפה, אך מסביב לכמה מהבתים נותרו גינות מוריקות שלמות, כמו עוטפות את הבית שקרס, עדות לקשר האיתן בינן לבין תושבי הבית שטיפחו אותן. אספנו את השברים ואת הצמחים. ביקשנו להחזיק ביחד את הניגוד שבין המפוחם ההרוס והמת, לבין הירוק והחי ולחבר אותם לסיפור האחד של בית, של משפחה, של קיבוץ.