"כיסוי השטח" של הדף מאורגן ברוטינה של קו המתנהל באופן קבוע מראש, רוטינה בעלת אופי מעט סתמי. כתוצאה מהפעולה הידנית מופיעים הבדלים, ניואנסים, ברישום הקו, אולם אין הם נטענים במשמעות ולא מייצרים אירוע רישומי, אלא נבלעים בתוך הריבוי. המשטח המצטבר נותר כמעט אדיש, כך שהמחווה מבטלת את עצמה ומוצגת כקלישאה ריקה של קישוט.

חיוך, פרצופון (emoticon), מחווה לרגש שהפכה לסמל שגור, מוצב לצד הרישום.
המשמעות המדויקת שמוענקת ל"חיוך" בכל שימוש בו משתנה ותלויה בהתכתבות הנלווית אליו, בהֶקשר, ולא בתצוגה החזותית שלו – בפונט או בגודל האות.

באדיבות האמנית וגלריית ג'ולי מ, תל-אביב

פחות קריאה...