שיטות העבודה הפיוטיות של האמנית וואנג יה-הוי מרוממות את העזובה והופכות אשפה לדבר ערך. סדרת התצלומים של סידורי הפרחים מתעדת התרחשות קהילתית וסדנת שזירת פרחים, המעודדת את תושבי העיר לבחון נושאים כגון מקום המגורים ופיתוח העיר. האמנית מצאה מגרש ריק סמוך למסלול הליכתה הקבועה, מגרש שנועד להריסה לפני שיוכשר לבניית בניין רב־קומות. אף כי האזור היה עזוב ומוזנח, הוא היה מלא חיים, פרחים, צמחים, ציפורים וחרקים. מטרת העבודה הייתה ללקט עשבים ופרחים מהמקום ולשתול אותם מחדש באדניות למזכרת. העבודה הניבה מספר סדנאות קהילתיות בעיר טייפה.

פחות קריאה...