העבודה Blue White High עוסקת בשפה, בפרשנות ובמשמעותן של תבניות גנריות הלקוחות מן השגרה האורבנית. העבודה מורכבת מ־235 שמות של חנויות בגדים עממיות השוכנות בין הרחובות יפו לאילת, במסלול המחבר בין אזור דרום תל אביב ליפו. שמות החנויות מוצגות באופן מינימליסטי, חסר קונטקסט ונטול סגנון, המזמין את הצופה לייצר את ההקשרים.
קקון מתייחסת לתרבות הצריכה ולאופן פעולתן של מניפולציות על המשוטט בעיר. השמות המוצגים מהדהדים מחוזות אחרים, של פאר ויוקרה, וקישורם לאזור ולחנויות הנושאות אותם מייצר פער המגחיך את תרבות הצריכה ועולם האופנה. השימוש בשמות בין־לאומיים, הניסיון להשטיח את העולם, מעורר מחשבה על תהליך הגלובליזציה, על זרות והגירה ועל השפעתם על הפערים הקיימים בין המציאות המקומית לרצון להיות חלק מן "העולם הגדול".
(כך במקור) 2 היא פרי עיסוקה של האמנית במשטחי יריעות וטוויה מסוגים שונים, בעיקר כאלו המשמשים להתמודדות עם כוחות הטבע – קור, חום ,גשמים מזיקים. הסככה הארעית הופכת לאלמנט ארכיטקטוני בתוך המוזיאון. העבודה נראית במבט ראשון כמורכבת מחומרי "רדי־מייד", אך היא מתבררת כמלאכת הרכבה מוקפדת – הדימויים המופשטים על הסככה, מבוססים על תצלומי סככה אחרת שאוחו, הוגדלו וטושטשו. הסככה כמו מעידה על חלל המצוי מאחוריה ותוחמת אותו, אולם זוהי פיקציה, זהו חלל מנוון, המכיל רק את סימונו.
כותרת העבודה, כך במקור, הוא מושג המציין את מקוריות אופן ההצגה של ציטטה, ללא שינויים או תיקוני שגיאות. כותרת זו מרמזת על הקשר בין האובייקט המוזיאלי לאובייקט שממנו הוא נגזר ומעלה את סוגיית המקור של האובייקט האמנותי.
פחות קריאה...
