אקט המחאה המוצג בעבודתה של כריסטינה לוקס, שצולמה בליברפול בשנת 2010, מקבל משמעות נוספת על רקע גלי המחאה החברתית הנרחבת שהתעוררו לאחרונה בתל אביב, במדריד ובעולם בכלל, ושקראו תיגר באופן חסר תקדים על מוסכמות חברתיות והתנהגותיות קיימות.

עולם הצבא ונוכחותו בחיי היום־יום נבחנת בעבודותיהם של חררדו קוסטנסה ושל איזבל רוקמורה. קוסטנסה מתמקד באופן שבו התערבות צבאית משחיתה באכזריות מרחב טבעי יפהפה, ואילו רוקמורה משרטטת התפתחות של קרב מגע אלים, ההופך בהדרגה ממפגש קטלני לאירוע בעל איכות אנושית ואינטימית.

נוסף על חקירת הגבולות הפיזיים, המדיניים, הסביבתיים וההתנהגותיים, עבודות אחדות בוחנות את הגבולות המגדירים את מהותה של האמנות ועוסקות בשאלות כגון מה הופך אובייקט לעבודת אמנות (קרלוס בונגה), מהו הקו המפריד בין ציור ופיסול (אנחלה דה לה קרוז) ומהו ההבדל בין רעיון לבין עבודת אמנות (דורה גרסיה).

השאלות הנוגעות להגדרה של גבולות לאומיים, להשפעה של נוכחות צבאית בחיי היום־יום ולכוח תרומתו של היחיד להתהוותן של תנועות מחאה חברתיות הן שאלות מרכזיות בהקשר הספרדי וכן בהקשר הישראלי. לצד שאלות אלו מזמינים האמנים המשתתפים את הצופים לבחון גם שורה של מושגים תיאורטיים, פילוסופיים ואסתטיים, שלהם מקום מרכזי באמנות העכשווית.

גילה לימון

פחות קריאה...