האומן מתייחס לעבודתו זו כאל "פיסול נַווָדי", בשל האפשרות שהצופים ייעקרו כדורים ממקומם ויעבירו אותם למקום אחר. לצופים ניתנת האפשרות ליטול חלק פעיל באבולוציה של היצירה באמצעות בעיטה בכדורים או הזזתם ממקום למקום (נודה מאוד אם הצופים יעמדו בפיתוי, ולא יעשו זאת).

האומן בוחן את הקשר שבין אמנות מושגית לבין אמנות פוליטית בדרך שתכופות מעוררת מחלוקת. את מגוון פעולותיו, הן הסמליות והן הממשיות, אפשר להבין כמחוות של התנגדות פוליטית ישירה וגם כהתנסות בעשייה אמנותית מושגית מקובלת.

גירס גיבש אוצר מילים חזותי שמאפייניו הם פרובוקציה, הומור ואלימות. השימוש בעצמים עגולים כגון הכדורים עם המסכות שבעבודה הנוכחית, או השימוש בחוטי תיל, נורות ניאון או שברי זכוכית, מגלים את התפקיד המכריע שיש לרדי-מייד (readymade) בעבודתו.

סדרת ה"כדורים עם מסכה" טעונים במסר דו-ערכי. האם אנו משתתפים להנאתנו במשחק שבו אנו בועטים בכדורים, או שמא הפעולה הזאת הופכת אותנו לפראי אדם, שבברוטליות מעבירים מרגל אל רגל ראשי אדם ערופים? האומן מניח לצופה את משימת הפרשנות ואת הקונפליקט הנלווה לה, בכך הוא הופכו למי שנוטל חלק פעיל בביצוע פעולה טעונה במשמעות מוסרית.

פחות קריאה...