מצעד, 2005, וידיאו דיגיטלי, קול וצבע, משך: 9 דקות ו36 שניות (הקרנה מחזורית)

העבודה שמציג קריסטוף בושל בתערוכה זו מבטאת את העניין שלו במופעי תעמולה ובלוחמה פסיכולוגית: סרט וידיאו המציג מצעד שנערך בטהרן בשנת 2002. בושל מצא את הסרט ב-2004 באינטרנט, באתר של משרד החוץ הישראלי, שהעלה אותו כתעמולה נגד התעמולה האנטי-ציונית באיראן. המצעד שבסרט, שנערך בסביבה נטושה וללא קהל צופים, מציג מנקודת מבט אווירית צורות ודימויים משתנים שהצועדים יוצרים בצעידתם: טילים, מגן דוד, צלב קרס, הכיתוב " U.S." ומסגד אל עומר.
זו הפעם השנייה שבושל מציג בישראל. בפעם הראשונה הוא הציג את "לוחמה פסיכולוגית ישראל", במסגרת התערוכה "מושבת עונשין" (2008)[1]. עבודה זו, כמו עבודות אחרות שלו, התנסתה בשאלת היכולת של האמנות להשתלב בעולם באמצעות מערכות של כוח. בושל בונה סביבות מוחלטות בעלות פירוט בלתי נתפס, ללא נקודה פנויה. הוא מעתיק מקומות קיימים ובונה אותם מחדש בתוך המוזיאון, באופן שחושף את הפיקטיביות של המקור ומדגיש את הפיזיות של ההעתק. סביבות אלה לעתים פעילות, תפקודיות, אינטגרטיביות, ולעתים אנחנו מגיעים אליהן כמו לאחר שננטשו והתרוקנו מחיים. בושל יודע לייצר עדויות מפוברקות לחיים ולפעילות שלא התרחשו מעולם, כך שהחלוקה בין נוכח לנעדר בעבודות איננה חד משמעית.
ב"לוחמה פסיכולוגית ישראל" הציג בושל סביבה של קופסאות קרטון, שהכילו 150,000 עותקים של עלונים ורודים בגודל A5, שהצבא הישראלי פיזר כמותם מעל דרום לבנון ביולי 2006. העלונים היו חתומים על ידי מדינת ישראל והציגו ללבנונים טענה האומרת שהאויבים האמתיים שלהם הם ארגון החיזבאללה. לפני הקופסאות, שהפכו את חלל המוזיאון למעין מחסן צבאי, הציב בושל ארבעה טילים אמתיים מדגם אמריקני לפיזור עלונים, המצויים בשימוש הצבא למטרות לוחמה פסיכולוגית. העותקים שהוצגו בעבודה יועדו לפיזור מעל ישראל עם גמר התערוכה כחלק ממה שאמור היה להיות אופרציה של לוחמה פסיכולוגית מצדו של האמן כלפי הציבור הישראלי, הבוחנת באורח רדיקלי, תוך כדי שיבוש, מושגים כגון חיזוי, גילום מחדש והקשר.