בדמותה של מדיאה מתגלמים כמה נושאים נבדלים ומנוגדים, ולכולם יש ביטוי בטרגדיה של אווריפידס: הקונפליקט אימהוּת–נקמה, התנגשות תרבויות וסוגיות של מגדר, שהיו נושא בוער ביוון העתיקה לא פחות מאשר בימינו. כבכל המיתולוגיות, המחזה חושף אמיתות מטלטלות על אודות אופי האדם בדרך שבה הוא בוחן את הקונפליקט המשולש השורר בין התשוקה לנקום, הנחישות להשיב את הצדק על כנו והחובה המוסרית. את מדיאה של אווריפידס אופפת מה שניתן לתאר הילה של טירוף, כמעט של רוע צרוף, ומעשה הנקם המבעית שלה הוא שמעניק למחזה את אופיו הטרגי.

העבודה של סטרטמן היא חלק ממחזור רישומים שעוסקים במדיאה. כל אחד מהרישומים הללו נוצר מקו אחד רצוף, והושלם בתנועה יחידה. בציירו את מדיאה הולך סטרטמן בעקבות אומנים רבים בתולדות האמנות שהוקסמו מדמותה, ויוצר גרסה עדכנית עזת ביטוי של גיבורה מיתולוגית זו.

פחות קריאה...