בענף, שבו התחרות מתמקדת בתצוגת השרירים (ולא בהישגים ספורטיביים במובן המסורתי), נרתם הכוח האצור בשרירים להגדרה אסתטית של הגוף. פולחן הגוף ועיסוק אסתטי בגוף הגברי האידיאלי, באמצעות הצגתו בתנוחות אתלטיות המדגישות את האנרגיה הגלומה בו, הם חלק ממסורת החוזרת עד לימי יוון הקלאסית ובמהלך כל תולדות האמנות. דומה שגוף השרירן ממזג את שני היבטיה של מסורת זו – את המודל האתלטי האנושי עם הפסל המייצג אותו – ומהווה יצירה, שמטרתה שינוי הגוף האנושי ופיסולו מחדש. הפעולות המתלוות להצגת הגוף המפותח, כמו שיזוף העור ושימון השרירים, משלימות את הדגש על המעטפת החיצונית. גוף השרירן הופך לאלמנט ארכיטקטוני כמעט, המגדיר מחדש לא רק את גבולות הגוף הקונקרטי, אלא אף את החלל סביבו.

רעיה ברוקנטל (1975) נולדה בישראל. חיה ויוצרת בתל אביב.

פחות קריאה...