יצירתו של רטנר משלבת שני מרכיבים סותרים: הראשון הוא אווירת הקדושה שבסיפור, מקור השראתה של היצירה, והשני הוא תחושת חילוניות מוחלטת, הנובעת מאופייה של המזרקה הנראית כמו שירותים ציבוריים נטושים ודולפים. גם השכחה היא אלמנט משמעותי בעבודה: רטנר מתעניין במבנה שנבנה למטרה לא ברורה ומאוחר יותר נעזב, נזנח ונאטם, ובכל זאת מסרב להיעלם. כמו ביצירות אחרות שלו, ההשראה לאסתטיקה של טרה פונטאנה לקוחה מזו של שולי העיר ושל שכונותיה העזובות. דווקא בסביבות מוזנחות אלה קיימת שלווה המאפשרת התבוננות פנימה, ובעבודתו של רטנר הן הופכות למקומות קסומים ומדיטטיביים.

פחות קריאה...