"אני יוצא מהבית עם תיק שיש בו קרטונים ושפופרות של צבעי גואש, ואז פתאום, אני נפגש עם החוץ. אני מצייר מהתבוננות, מחזיר לעצמי את החושים שנעלמו בעיר. זה נשמע נאיבי. זה כמו שאנשים אחרים יוצאים לחופשה, אבל אני לא בעד חופשה, אני בעד חופש."
מקס פרידמן

(מתוך כתבה מאת דנה גילרמן ב"הארץ" 11.7.2000)