עולם הפלאות של עיד אלוני מושפע ממגוון רחב של מקורות חזותיים ותרבותיים ומתכתב עם מסורות אמנותיות מערביות ואחרות. אחד ממקורות ההשראה הברורים בעבודותיו הוא האמן ג'יימס אנסור (Ensor; 1860-1949), מי שהיה ממובילי האוונגרד הבלגי של המאה ה־19. השפעתו של אנסור על עיד אלוני ניכרת בציור הגדול של הדמויות הלובשות מסכות, המזכיר מספר ציורים של אנסור, ובהם האינטריגה (1890), המסכות המוזרות (1892) ופיירו ושלד בגלימה צהובה (1893).

עיד אלוני מושפע גם מעבודותיו של אמן ההדפסים המקסיקני הידוע חוזה גוודלופה פוסדה (Guadalupe Posada; 1852-1913). הגולגולות, השלדים והדמויות המקבריות הממלאות את עולמו של עיד אלוני נוצרו בהשראת מסורות מקסיקניות עממיות הקשורות לציון "יום המתים".

את האופי הטוטמי של רבים מהמוצגים במיצב זה אפשר לקשור לאמנות אפריקנית ואוקיאנית. אך שלא כמו הפסלים המסורתיים, עבודותיו של עיד אלוני עשויות כולן מחפצי 'רדי־מייד': חלקי צעצועים, כלי עבודה, חלקים של רהיטי עץ ואפילו חיתולי הבד של בנו. עיד אלוני טוען שאין הוא מתעניין ביצירת אובייקטים חדשים, אלא באבולוציה של אובייקטים קיימים. ברוח זו, מוטיבים חזותיים השאובים מתולדות האמנות לובשים בעבודתו צורות עכשוויות. כל אחד מהם עובר מעין מוטציה לפני שהופך לחלק מעבודת הפיסול.

קשה לשייך את הפסלים הקסומים הללו לזמן ולמקום מסוימים. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מן התחושה המנחמת שכבר נתקלנו בהם אי שם בעבר.

פחות קריאה...