אוסף האמנות של פרופ' מיכאל אדלר

אוסף האמנות של פרופ' מיכאל אדלר

ב־2006 תרם האספן פרופ' מיכאל אדלר את אוסף האמנות הייחודי שלו למוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. אדלר החל לאסוף אמנות ישראלית בשנות ה־60 של המאה הקודמת, כשסלל את דרכו האקדמית כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת קולומביה בניו־יורק. בגיבוש האוסף התמקד בעבודות של אמנות ישראלית, במטרה "לבנות לעצמי קן ישראלי במדינה זרה, פינה שבה אוכל להרגיש בבית".[1] הפילוסופיה והחשיבה הלוגית, שליוו את אדלר מאז ומתמיד בתחום המתמטיקה והכלכלה, מצאו הד באיסוף יצירות אמנות מופשטות ואמנות מושגית ופוסט־מינימליסטית.

כיום, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית משמש בית לאוסף מיכאל אדלר, הכולל כחמישים עבודות של מגוון אמנים ישראלים משנות ה־60 עד שנות ה־90 של המאה הקודמת. האמן יהושע נוישטיין שימש כיועץ אמנותי לאוסף. עם אמני האוסף נמנים ראשי "אופקים חדשים", יוסף זריצקי, אביגדור סטימצקי ויחזקאל שטרייכמן; דמויות מובילות בשדה האמנות הישראלי כגון אריה ארוך, רפי לביא, מיכאל גרוס וריטה אלימה; ושלל אמנים קונצפטואליים, בהם יהושע נוישטיין, בני אפרת, בוקי שוורץ, לארי אברמסון ואחרים, שיצירתם נתפסה בשנות ה־70 כשנויה במחלוקת בשדה האמנות המקומי.

מרבית העבודות באוסף חולקות עקרונות משותפים, שעניינו את אדלר במיוחד והנחו אותו בבחירה, כגון עקרון הצמצום המינימליסטי. רובן נטולות ממד איקונוגרפי או תיאורי,[2] ורבות מהן עוסקות בשאלות שכלתניות ובבחינה מחדש של מרכיבי מעשה האמנות עצמו, כמו שריטה, חיתוך, צביעה, מחיקה או יצירה על בסיס עיקרון פעולה קבוע מראש.
עבודות מאוסף אדלר הוצגו במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית בכמה תערוכות, בהן "תרגילים באוצרות" (2017), "האוסף האידיאלוגי של מיכאל אדלר" (2013), "D.I.Y." (2008) ו"אוסף אדלר" (2008).

[1] מיכאל אדלר מצוטט בתוך: עדי אנגלמן (עורכת), D.I.Y.: אוסף מיכאל אדלר ופוסט־מינימליזם ישראלי בשנות השבעים ובאמנות העכשווית, קטלוג תערוכה (הרצליה: מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, 2008), עמ' 6–10.
[2] אורי דסאו, האוסף האידאולוגי של מיכאל אדלר, דף נלווה לתערוכה, מאי 2013.

close