עזיז וקוצ'ר

עזיז וקוצ'ר | בְּאֶרֶץ כָּלְשֶׁהִי מִתַּחַת לַשֶּׁמֶשׁ וּמִתַּחַת לַעֲנָנִים כָּלְשֶׁהֵם

אוצר: נמרוד רייטמן
14 בפבר', 2015 - 11 באפר', 2015

ההבטחה השבורה שבמדבר

הַמִּלָּה בַּמִּדְבָּר
מֻתְקֶפֶת יוֹתֵר מִכֹּל בְּקוֹלוֹת פִּתּוּי,
הַצֵּל הַמְּקוֹנֵן בִּמְחוֹל הַהַלְוָיָה,
קִינָתָהּ הָרָמָה שֶׁל כִימֶרָה הַמְּמָאֶנֶת לְהִנָּחֵם.
(ת"ס אליוט, ברנט נורטון, מתוך ארבעה קוורטטים)

הבריחה למדבר מקפלת בתוכה הבטחה לבשורה. המרחב הפתוח, הצחיחות, הראשוניות הטופוגרפית מייצרים, כך נדמה, פתיחות שלנו לאחר, אחר או אחרת, הנושא בשורה – בשורת המילה במדבר. המרחב המדברי, מרחב של הפשטה, חושף באחת את ההבטחה השבורה שהבריחה למדבר מגלמת: את חוסר היכולת לקבל בשורה, להיות נשא של בשורה או לבשר. אופייה של הבשורה המתקבלת במדבר כרוך בסרח עודף של המחווה השתוקה של המרחב המדברי. המתאר להבטחה העודפת, המעוברת, מצוי כבר בסצנה הראשיתית של היציאה למדבר. כאשר הגר ברחה למדבר בעודה נושאת את ישמעאל ברחמה (בראשית ט״ז), נגלה אליה המלאך וסיפר לה על אודות הריונה. הגר, שכבר ידעה כי היא מעוברת, הגיבה בפליאה נוכח העודפות שבבשורה – בשורה ללא בשורה. הבשורה אם כן לא ניתנת לאלה הבורחים, אלא לאלה המצויים במדבר, שבדרכם נקרים כל פליטי המדבר, המציירים מעין נווה מדבר אנושי. ייתכן שהבשורה ניתנה למלאך וההתגלות הייתה למעשה של הגר. זהו כמובן המתאר הבסיסי של כל בשורה, ובוודאי הבשורה למריה, שם נמחקה העודפות, או אולי הוצפה בעודפות יתר, כשנמחק המדבר, עת התקבלה הבשורה על הריונה בנצרת. זוהי כבר חזרה על בשורה שמלכתחילה לא היה בה ממש, בשורה שגם אם דחקה את הטופוגרפיה של המדבר, היא הפנימה אותו וממשיכה לגלם אותו שוב ושוב. ועדיין נותרנו עם המילה במדבר, אותה מילה שבבשורה על פי לוקס הופכת לדברו של האל ("יהי לי כדברך"). המִדְבור של הבשורה, ההפשטה הטמונה בתהליך זה פותחת את המדבר למה שהוא עצמו נסוג ממנו. כאתר של אמביוולנטיות, המדבר דומה להיעדר ולאלם המצויים בבסיסו של תהליך הפשטה – דתי, אסתטי ואתי, ומניה וביה פוליטי. מה קורה אם כן כאשר אנתוני עזיז וסמי קוצ׳ר בורחים למדבר, בורחים בלי היכולת לברוח או להבטיח בשורה? מהי המהות הפוליטית המגולמת בשבר של המדבר שהם מייצרים?

להמשך קריאה...

תערוכות נוספות

תפריט נגישות