אוזיאש הופשטטר (1994-1905, פולין), ניצול שואה, מוכר כ"אמן שואה" מוערך. הוא השאיר אחריו אוצר בלום של כחמשת אלפים ציורים, עיזבון שאת רובו הותיר לאוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. תערוכתו הנוכחית מוצגת באותו חלל ששימש בעבר, בשנות השמונים למאה העשרים, לתצוגת הקבע של עבודותיו מאוסף המוזיאון.
ציוריו האקספרסיביים של הופשטטר אינם קלים לעיכול. הוא חותר למגע עם הבלתי אפשרי באמצעות חקירה כמעט כפייתית של הגוף האנושי ושל חיבורים גופניים שונים ומשונים המשתנים בלי הרף, חוצים גבולות של גוף ומגדר. במפגשים שהוא מתאר גוף חודר לגוף, מכיל אותו או הופכו לישות חדשה, שעשויה להיות, באותה מידת סבירות, זכר-נקבה או אדם-חיה, דמות גדומת רגליים ובעלת שדיים ופין או דמות בעלת ארבע זרועות, ללא איברי מין ובעלת פני זאב. בתוך המרחבים המצוירים, הדמויות מתוארות במצב קיומי חסר גבולות – כסובלות סבל נורא, או כשרויות בחוויית עונג פרועה. חוסר הגבולות מתבטא גם בהימנעותו של הופשטטר מתיארוך רוב ציוריו. הימנעות זו נבעה מתפיסתו את מלאכת הציור כאל-זמנית, שכן מבחינתו היא לעולם אינה נגמרת. בניגוד כמעט מתריס לאי התיארוך, כאשר בחר לתת שם ליצירה דאג הופשטטר לעשות זאת בדייקנות לשונית מרבית, באחת מחמש שפות שבהן שלט.