נולד ב־1970, חי ופועל בתל אביב

בדרך חזרה, 2012, וידיאו, 6:00 דקות

עבודתו של אליסף קובנר עוסקת באחד מן הפחדים והחוויות המרכזיים של הילדות – ההליכה לאיבוד. קובנר בונה את העבודה על פי האלף־בית, הקונסטרוקציה שמכניסה את הילד לתוך השפה, שמצד אחד מלמדת אותו ומאפשרת לו להתמצא בעולם, אך מן הצד האחר קוראת לדברים בשם, מייצגת אותם במילים ויוצרת פער בין הדבר או החוויה לבין הייצוג שלהם: המילה, השפה. האמביוולנטיות הזאת ביחס לשפה באה לידי ביטוי בעבודתו של קובנר: הילדה מחפשת את דרכה במרחב הפיזי אך גם במרחבי השפה. השפה מסייעת לה לסדר את מחשבותיה ולמיין אותן לתבניות, אך בד בבד גם מגבילה וחוסמת אותן.