התצלומים מתמקדים בטקסט החזותי הניבט מהמבנה וממרכיביו ומהקשריו לסביבתו, מתוך תפיסה שניתן להשליך מהטקסט החזותי על קודים, פרקטיקות ותפיסות חינוכיות. בסדרת התצלומים של אסנת בר-אור מוצג מרחב בית-הספר הישראלי כמודל ארכיטקטוני ואופטי של יחסים חברתיים ותרבותיים. במרכז סדרת התצלומים עומדים פני השטח החומריים של בתי-הספר, ואופני ארגון המרחב המאפיינים אותם. בפרוייקט זה, הצילום הוא כלי אנליטי לניתוח של מוסד כמכניזם המארגן בתוכו חללים, משטחים, גופים ואור. יותר מאשר לתעד, מבקשים הצילומים לפרק, לנתח ולשרטט את מבנה בית-הספר כמוסד, על מנת להצביע על אופיים של היחסים החברתיים המתקיימים בו ועל מקומו של הפרט בתוכו. במהלך זה הופך דימוי בית-הספר לטקסט חזותי כלומר, לדיאגרמה מורכבת המשרטטת את דינמיקת יחסי כוח המערכתיים הנעים לחילופין בתוך גבולות לאומיים, אתניים, דתיים ומגדריים.

את התערוכה מלווה ספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית קו אדום, בעריכת גליה בר-אור, ובו צילומים ומאמרים שעוסקים בחינוך וארכיטקטורה. בין הכותבים: ד"ר אלישבע סדן, ד"ר משה צוקרמן, ורד מימון וכן מאמר מתורגם של פאולו פרירה Conviction that Change is Possible (מתוך ספרו Pedagogy of Hope 1998).

פחות קריאה...