העבודה וידיאוקונסטרקשנס של בוקי שוורץ מוקדשת להצגת נוסחאות שונות של אשליה. ברוח הפוסט-מינימליסטית המושגית, החותרת לחשיפת האמת באמנות, האשליה במקרה של שוורץ מופיעה לא כתכונה פנימית נסתרת, אלא כנושא בעבודה. מדיום הווידיאו, המשמש את שוורץ גם ככלי לבניית אשליה באמצעות הטעיות אופטיות של תפישת המרחב, משמש במקביל ככלי לתיעוד חשיפתה. בתחילת הסרט אנו רואים חלל, ובמרכזו משולש המרחף על קודקודו תוך התעלמות מכוח הכבידה. אשליית התלת-ממד מתנפצת עם כניסתו של האמן לפריים ובמפגש בין הגוף ל"פסל", המתברר כדו-ממד הנצמד לקירות החלל. בסרט בוחן שוורץ את הפער שבין התפישה האופטית לבין התפישה המסתמכת על החוויה הגופנית הפיזית בחלל, ואת ההנחה כי האמת היא מה שאנו "רואים במו עינינו". בכל פרק בווידיאו מתפתה הצופה להאמין למראה עיניו, ובכל פרק הוא שוב נוכח בטעותו, כאשר האמן מסגיר לצופה לא רק את עצם קיום האשליה, אלא גם את אופני יצירתה. אולם אפילו כאשר אנו עדים לבניית האשליה של צורה גאומטרית כחיבור בין משטחים המצויים במישורים שונים, נקודת המבט האחת של המצלמה (הכרוכה במבט המדעי, החולש על השדה המרחבי) הופכת את האשליה לאופן הראייה הבלעדי, הנמצא בקונפליקט מתמיד עם הידיעה של הצופה.

בוקי שוורץ נולד בישראל (1932). חי ויוצר בישראל.

פחות קריאה...