"מרגע מסוים עמד המוות – ההתנסות שבעמידה מולו – כמקור הסמכות לעבודתו של גכטמן, באמצעות הפעלה מחודשת של רעיון הנצח (מה שנותר ממנו, כמונח). במעמד-מתת הנוכחי הוא כבר עיצוב דמוי-במה של עמידה בהתנסות, של אחרי מוות – מותו של מי שהייתה לו משמעות מרכזית בחייו ובעבודתו האמנותית – באמצעות מה שנותר: העדות העקיפה, הפחת, השארית, שרידי החולין. אפשרות התמדתו של זיכרון ומתוך כך גם עצם היכולת לחוות את העבודה מעבר להקשר הצורני, מניחים את קיומה של קהילה בעלת ידע מוקדם (קהילה שגכטמן אכן הפעיל אותה, באופן ממשי, כאשר גייס בשעתו תרומות לטיפול רפואי בבנו) – או אמונה מאוחרת, מאוחרת מאוד, שבאפשרות לשלב ולכונן קהילה המושתת על התחלקות בניסיון (שכבר איננו הניסיון המשותף שאליו מכוון, למשל, המנגנון הציוני, שאחד מניסוחיו מוכל ביד לבנים, המוסד שמעבר לקיר).
שימו לב!
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית סגור זמנית לרגל פרויקט שיפוץ, התחדשות והנגשה.
מוז"ה, אגף החינוך של המוזיאון, ממשיך בפעילותו עם מגוון חוגים וסדנאות לילדים, נוער ומבוגרים.
ליצירת קשר עם משרד מוז"ה:
09-9500762
הפרטיות שלכם חשובה לנו. לידיעתכם, באתר זה נעשה שימוש ב"קבצי עוגיות" (cookies) וכלים דומים אחרים על מנת לספק לכם חווית גלישה טובה יותר, תוכן מותאם אישית וביצוע ניתוחים סטטיסטיים. למידע נוסף ניתן לעיין במדיניות הפרטיות שלנו