כל אחד מן הפסלונים צולם בסטודיו בנפרד, משני כיוונים, על גבי משטח שחור מבריק, כשהוא מואר בתאורה מלאכותית שמבליטה פרטים מסוימים אך מעלימה אחרים. התאורה יוצרת בבואה של השתקפות על פני משטח הפלסטיק המלוטש. פני השטח של הפסלון מוצפים באור, ברמות שונות, המוקרן עליהם ישירות. כתוצאה מכך, לעיתים, חלקים מסויימים "נשרפו". איים לבנים אלו, "ריקים", בולטים על רקע האינפורמציה הפלסטית המועצמת בשאר חלקי הצילום.

ששת הפסלונים מרכיבים סדרה של אחד-עשר צילומים, כל אחד בגודל של 125X165 סנטימטרים. ההצבה של הצילומים לאורך הקיר יוצרת מבנה סימטרי של מעין חנוכייה והרקע השחור המבריק גורם לצילומים להראות כויטרינות. העבודה מבקשת לדון בעולם החומר של המרחב הדומסטי המזרחי באופן שיעורר שאלות על היחס בין מזכרת לזיכרון, בין ייצוג לסטריאוטיפ ובין גיאוגרפיה לזהות – כמו גם שאלות על טבעו של הצילום הטופוגרפי ומגבלותיו.

פחות קריאה...