הינדה וייס | אחרי היעל הנובי | בעקבותיה

אוצרת: איה לוריא
14 בינו' 2017 - 22 באפר' 2017

במעלה המדרון: על נקודות מבט, תנועה והשתהות בעבודתה של הינדה וייס
מאת רותם רוזנטל

לאחר מספר שנות מגורים בדירת גג ששכרה ברחוב אלנבי שבתל־אביב, עזבה אותה הינדה וייס (נולדה ב־1980 ,קליבלנד, אוהיו; חיה בתל־אביב). במרוצת הזמן, הפכה הדירה למוקד עבודות הווידיאו והצילום שיצרה, מעין טריטוריה תחומה שמתפקדת על פי חוקים שהיא עצמה קבעה. עם נוף לים, למגדלים, לשמיים שמגדירים את העיר, ובמרחק שמיעה מהשוק, ניסחה וייס את הגג כמרחב של התרחשויות מינימליסטית שרירותיות, שבמרכזן ניצב הגוף המתנועע, הנשמע להוראות שנקבעו מראש – כוריאוגרפיה פשוטה, שמגדירה את יחסו לנוף, לתנועה ולעצמו. לעתים הקריבה האמנית את גופה על דוד שמש, עצרה והנחיתה מטוסים תוקפניים, או השתלשלה מאזורים שונים בבניין. הפרידה מהגג הייתה אפוא פרידה מחלל עבודה מנוסח בקפידה, מאופני התנהלות שנבנו לאורך זמן ממושך. אין פלא שהשינוי הוביל למסע, שלקח אותה למדבר וחזרה לעיר; מסע של תנודה פיזית ומושגית, שבו גם הגוף וגם המקום 1 מרוקנים משימושיות, לעתים אף מזיהוי, ומוכפפים למערך מארגן חדש.

להמשך קריאה...
Facebook
Twitter
Pinterest
Instagram
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial