רגע ההצטלמות מוצג באופן מתומצת וסכמתי. ברוטי בוחר למחוק את הרקע ואת הפרטים המזהים והאישיים, ובמקום זאת ליצור אבטיפוס אחיד ומונוטוני לכל דמות, הבנוי מקו מִתאר פשוט. הילדים ההופכים לדמויות אנונימיות ואוניברסליות, מתוארים במצב של ציפייה קפואה ונראים אדישים ובנליים. הציור משדר תחושות של אילמות ושל היעדר, והשמטת הפרטים מדגישה את הריקנות ואת התלישות. יחד עם זאת מעלות העבודות בצופה זיכרון ילדות חבוי, ומחברות אותו לעברו. על אף ההפשטה והמינימליזם מעוררים הילדים הזדהות ואמפתיה, והצבעים הרכים תורמים אף הם לאווירה האינטימית והאנושית.

ברוטי עובד בטכניקת הפרסקו המסורתית העתיקה (ששמה נגזר מן המילה האיטלקית "טרי" – fresco), המחייבת מיומנות מיוחדת ועבודה בשלבים. טכניקה זו מתבססת על ציור בפיגמנטים מהולים במים ישירות על קיר רטוב. כדי לאפשר את ניוד העבודות בחר ברוטי להחליף את הקיר במצע של בד יוטה, שמרקמו הגס וצבעו החום תורמים לאיכות הסופית של העבודות. ברוטי התוודע לטכניקת הפרסקו בשנת 1996, כאשר עבר להתגורר בעיירה ורדוּנו (Verduno), סמוך לעיר טורינו שבאיטליה, במבנה של כנסייה מן המאה השבע עשרה, ובעצמו נחלץ לשפץ ולשקם את חלקיה ההרוסים. ברוטי למד את שיטת הפרסקו המסורתית, נשבה בקסמיה, והחליט ליישם אותה גם בעבודות האמנות שלו. העבודה בפרסקו דורשת טיפול ארוך ויסודי הכולל את הכנת הטיח והפיגמנטים, כיסוי היוטה בשכבות מדורגות של טיח, העברת הדימוי וצביעתו. הפיגמנטים מתמזגים עם הטיח הטרי, וכך מתקבל גוון עדין ומוחלש, והמרקם הגס והמחוספס משווה לעבודה חותם אישי ותחושה של תנועה.
לצד עבודות הפרסקו המסורתיות יוצר ברוטי גם במדיום הווידיאו העדכני ומציג סרט אנימציה קצר המורכב מחיבור של כ-400 רישומים. גיבור הסרט הוא הדמות המינימליסטית האופיינית של ברוטי, המתוארת תוך כדי תנועה.

ואלריו ברוטי (1977) נולד באלבה, איטליה. חי ועובד בוורדונו, איטליה.

באדיבות גלריה ארמאנו טדסקי, טורינו

פחות קריאה...