טליה סידי | חמש עבודות | בעקבותיה
טקסט מאת אירנה גורדון
פועלה הקצר אך האינטנסיבי של טליה סידי נמשך כעשר שנים, מזמן לימודיה במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, אותם סיימה ב־1997 ,ועד מותה בטרם עת ב־2006 ,בהיותה בת 35 . בתקופה קצרה זו זכתה להכרה ולהערכה, והציגה מספר תערוכות. בשנת העשור לפטירתה מוצגות חמש עבודות מונומנטליות שלה על קיר הבטון באולם הכניסה למוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית.
אמנותה של סידי נעה בין חשיפה בוטה לריסון מהודק, בין שבריריות לזיקוק צורני ורעיוני, בין תיעוד לשכפול, בין תנועת גילוי לכיסוי. המהלך המדויק והסוער שמאפיין את עבודתה חושף עצבים רגישים לקיום האישי, האינדיווידואלי, בתוך ההתרחשויות התרבותיות והפוליטיות בארץ ובעולם. שפתה האמנותית מגיבה למציאות בשילוב של תחושת דחיפות ועיבוד רעיוני מושגי חריף. סידי פעלה במעבר בין האלף השני לשלישי, במפנה המאה – זמן שטומן בחובו תקווה להתקדמות לעבר עולם טוב יותר, אוטופי, ובה בעת תחושת חרדה, כאוס, ואימה מפני העתיד לבוא. באמנותה של סידי, שמבטאת מגמות בינלאומיות ומקומיות בנות התקופה, ניכרת כפילות זו במתח בין גודש וראווה לבין צמצום והתכנסות, בין ניכור ומכאניזציה לבין מבע אקספרסיבי.
