הדימויים בצילומיה של האמנית מרי מקינטייר מנהלים דו-שיח מתמשך עם הזרם הרומנטי באמנות, ונוגעים-לא-נוגעים במושג הנשגב והמשתקף בנוכחות האדם בנוף. למרות זאת, במראות הליליים שלה אנו, הצופים, נקראים לאזור אומץ ולפסוע בשבילים האפלים שסופם אינו נראה לעין, והם מובילים אל הנעלם.

בין אם ניבטים מהיצירות – ותמיד בתאורה לילית – מסילות ברזל או חיק טבע ארכאי ורומנטי בסגנון גנים אנגליים מרהיבים, הרושם העולה מהן מוטבע בחותם הלא-נודע והמאיים.

פחות קריאה...