לכאורה זוהי עבודת טלאים שחוברו באקראי לכדי אובייקט גיאומטרי, אולם התכנון המוקפד של התאמת הפיסות ויצירת הרמוניה בין החלקים השונים ניכרים בה. מבנה העבודה מהלך בתווך שבין אקראיות וארעיות לקביעות ויציבות. הבדים התלושים כמו מסמנים את עברם ומעניקים תחושת ביתיות, רוך וחום המכונסים כולם ודחוסים לצרור.

העבודה מהווה ביטוי להתנהגות אנושית כפייתית של איסוף, אגרנות ומתן משמעות לחפצים הביתיים היום־יומיים הסובבים אותנו. השכבתיות הרבה, לחץ החומר על המסגרת והעומס, שכמו משקיע את העבודה ברצפת המוזיאון, מהווים מטאפורה לנדוניות, לירושות הגשמיות ולשאריות החפצים המצטברים העוברים לאורך דורות.

פחות קריאה...