במיצב הקונצרט, שנוצר במיוחד לתערוכה הנוכחית, התבססה האמנית על ציורו הידוע של יוהאנס ורמיר הנושא שם זה. בציור המקורי מופיעות שלוש דמויות העוסקות במוסיקה. מאחורי הנגנים תלויות שתי תמונות: אחת של נוף פסטורלי, והשניה – ה"סרסורית" של דירק ואן בבורן. יצחק יוצרת את התמונה מחדש, כתפאורה לתיאטרון, ומתמקדת בניואנסים ובהתרחשויות שבשוליים כדי לאתגר את הצופה ולספר לו סיפור שונה בתכלית. השטיח האוריינטלי, שמופיע ברבים מציוריו של ורמיר כאשר הוא ממוקם במקום של כבוד על השולחן כעדות להצלחה כלכלית, מורכב כאן מחדש בעבודת מחשב דקדקנית המנכיחה את היותו ארטיפקט שעובר טרנספורמציה במעבר בין שתי תרבויות.

בעוד שדמויות הנגנים לא מופיעות אצל יצחק, דווקא המוזיקה – המוטיב המרכזי שנעדר בתמונה של ורמיר – מונכחת ומתכתבת עם הדימויים שיצחק בוחרת להקרין בתוך המסגרות. באחת מהן מוקרנים קטעים ערוכים מתוך הסרט "אשתו של אדם חשוב" (1987, מצרים) עם כוכבת הקולנוע המצרי מארפת אמין. תמונות התקריב של הפעולות הפשוטות בחלל הביתי, מקבלות כאן נופך טעון ואף מאיים. במסגרת השנייה מוקרנת סצנת פיתוי מתוך הסרט "אשה זאב" (1975, מצרים), אף הוא בכיכובה של מארפת אמין, המתכתבת באופן ישיר עם תמונת "הסרסורית" המופיעה בתוך הציור של ורמיר. בשני המקרים המיניות מטושטשת על ידי האקט התרבותי (בין אם זה הקונצרט, אמצעי המבע הקולנועים או בעבודת הווידיאו עצמה), שאצל יצחק משמש גם להבלטת הדימוי האוריינטליסטי של המזרח כחושני וכנשי.

העבודה מוצגת באדיבות האמנית והופקה בתמיכת:
Outset.
הפרס על שם שמואל גבעון

פחות קריאה...