שכבות הדימויים מייצרות צורה כמעט מופשטת, המקבלת את משמעותה ההיסטורית ככל שמעמיקים את המבט. אט אט הולכים ונחשפים הפרטים המסגירים את ההתרחשות הטקסית של צילום הקבוצה לצד המונומנט. בנוסף לאזכור הזוועות שדימויים אלו מעוררים העבודה מאירה את הארכיטיפים החברתיים הנוצרים בתהליך של שימור זיכרון היסטורי, הדימויים מהווים מעין תת־מודע משותף הדורש פענוח.

ניתן לראות בעבודה זו קריאה ביקורתית של המידע הפרוש במרחבי הרשת ושימוש במידע זה ליצירת אמירה נוקבת. זוהי אולי עמדה המגחיכה את המסעות הממלכתיים למחנות הריכוז על ידי השטחת הדרמה שהתחוללה במקומות המצולמים לידי תבנית סטנדרטית של תיעוד קבוצתי תיירותי.

העבודה עוסקת בזיכרון לאומי ובניסיון להכילו באמצעות הצילום. היא מתייחסת לממד הציבורי המנוכס לפרטי ולמיקום האמנות בתווך שבין מרחבים אלו.

פחות קריאה...