עם מחזור קפקא, שנוצר במיוחד עבור מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, סוגר מרץ טרילוגיה העוסקת בהוגים יהודים בני חוג השפה הגרמנית, כאשר לצד קפקא, שנחשב לאחד מגדולי הספרות האירופאית, ניצבים וולטר בנימין וחנה ארנדט, אשר נמנו על מעריציו, ועבדו על ניתוח כתביו. לצורך יצירת הפרויקט ביקר מרץ המתגורר בברלין, בישראל מספר פעמים במשך שנה וחצי, כשהוא מטייל מגבול אל גבול בלווית הדמויות שיצר ומתעד אותן בסצנות היסטוריות מפוברקות. בביקורים אלה מצא עצמו מרץ נקלע לסיטואציות קפקאיות, שחלקן מצאו את דרכן אל קורותיו הבדויים של קפקא. באמצעות מכתבים, תצלומים, שירים, דמויות חרס וציורים המבטאים את תגובותיו, מחשבותיו וחוויותיו של קפקא, מרץ מחזיר את הסופר לחיים, ושולח אותו למסע ביוגרפי אפשרי אך בדוי (למרות שהאפשרות עלתה מתוך הקשרים שניהל קפקא עם אנשי רוח שחיים בישראל, מעולם לא הגיע לארץ).

עם "עלייתו" לארץ של הסופר, עוברת דמותו תמורות מפתיעות מחמת הצורך להתמודד עם המציאות הישראלית. בהשפעת מפגשו של קפקא עם המערכת והחברה בישראל הוא עובר מגוון מטמורפוזות גופניות – אנדרוגניות, היברידיות, בוטניות, חייתיות. נסיונות האדפטציה הכמעט אבולוציונית לסביבה, מהדהדים את החיפוש הקפקאי של האינדיבידואל אחר שייכות והשתלבות במערכת, נסיונות חסרי הצלחה הזולגים ללא מנוח בין מגוון אפשרויות.

לצידו של קפקא מתרוצץ האלטר אגו שלו, הקוף מר רוטפטר, אשר נחטף מהג'ונגל והפך לאדם. הקוף, אשר חירותו נשללה ממנו, מעדיף את החיים בקרקס (עולם האמנות) על פני החיים בגן החיות (המשרד). הטרנספורמציה של הקוף לאמן (בחירה אותה עשה קפקא עצמו) מהווה עבור מרץ את האפשרות היחידה להשרדות והסתגלות מוצלחת למציאות, כזו המשמרת את החירות של האינדיבידואל מול המערכת.

התערוכה התאפשרה תודות לסיועו של מכון גתה, תל אביב

פחות קריאה...