פורוהאר משתמשת בבלונים ובנייר קיר (טפט) כרקע ניטרלי, ואותו היא מכסה במה שנראה כדגמים עיטוריים, אולם מבט מדוקדק מגלה לעין שהעיטורים הנאים אינם אלא סצינות של עינויים ומעשי עוולה, והרושם הדקורטיבי של העבודה משתנה באחת לחוויה אלימה ומסויטת. דמיונה של האמנית, המחקר שעשתה ודיווחיהם של קורבנות, הם מקור העבודה שהותאמה לחלל התצוגה ואשר מציגה שלל סצינות עינויים מגולמות בדמויות אדם זעירות חסרות פנים. פרטים רבים נעדרים מהתיאור, להוציא את כלי הנשק של התוקפים ואת שיטות הפעולה שלהם. בעבודה השתמשה האמנית בפיקטוגרמה דיגיטלית בסגנון המיניאטורות הפרסיות המסורתיות, וכך עיטור ועינוי נקשרים הדוקות זה לזה.

לניגוד המכוון בין הרקע המודפס לבין הזוועות המצוירות עליו יש הדהוד בבלונים, המרחפים ריחוף עליז בחלל, ונראים כמכחישים את המסר שהם נושאים. פני השטח מאחזי העיניים, המציגים עיטור-לכאורה, ואשר יוצרים מכלול הרמוני מריבוי פרטים נבדלים, הוא מוטיב מרכזי באמנותה של פראסטו פורוהאר.

פחות קריאה...