צבי לחמן | עמודים | אוסף +

אוצרת: איה לוריא
20 בספט', 2014 - 17 בינו', 2015

לחמן קרא לתערוכה עמודים, ובכך הוא שולח את המבט אל הבסיסים של פסלי הראש שלו. המתח בין הבסיסים הגיאומטריים הברורים והנוקשים ובין הראשים האורגניים מוסיף ממדים אסתטיים ותוכניים לפסליו, ושוב מחייב את הצופה לסקור את פסליו מנקודות מבט רבות, ואכן מכל זווית נראים היחסים שבין הבסיס והראש באופן אחר. רגע אחד של התרפקות ומיד לאחריו התנגשות צורנית, רגע של הרמוניה ומיד צרימה מכוונת ומייסרת, רגע מערך הגיוני של נושא ונישא, ואחריו תחושה של אי־היתכנות סטרוקטורלית.
לחמן מקפיד לתת לפסליו שמות כחלק מתהליך ההעמדה של היצירה. הוגה הדעות והאסתטיקן ארתור דאנטו עסק רבות בשאלת הקשר שבין היצירה האמנותית ובין הכותר שניתן לה. על פי דאנטו, מרגע שניתן ליצירה שם בעל משמעות אין לצופה בה יכולת להתעלם מהקשר בין הדימוי לכותר. ואכן לצולל לעומקה של התבוננות בראשיו המפוסלים של לחמן מתוך התייחסות לכותרים שלהם מזומנים רבדים נוספים של הבנה ומשמעות. הצופה יבחן בהכרח ראש שנקרא 'שולמית' באופן שונה מבחינת אותו הראש אילו היה מכונה 'ראש מספר אחת'. מי שמכיר את פוגת המוות של פאול צלאן יתקשה שלא להתייחס לשולמית בהקשר לשירה הנפלאה הזאת: "[…] המוות אמן מגרמניה עיניו תכולות/ הוא קולע בך כדור של עופרת הוא קולע בך במדויק/ איש גר בבית זְהב שערך מרגריטה/ הוא משלח בנו כלביו נותן לנו קבר ברוח/ מנגן בנחשים וחולם המוות אמן מגרמניה// זְהב שערך מרגריטה/ אפר שערך שולמית". הראש שנקרא שולמית אינו מרמז באופן ברור על קשר לשירו של צלאן ומשאיר לצופה כר פתוח לפרשנויות, אך קריאת הטקסט שלפניך ברגע זה ממש סותמת עליהן את הגולל, כי מיד ייוודע לך ששולמית נקרא במקור 'אפר שערך' על ידי לחמן.

להמשך קריאה...
Facebook
Twitter
Pinterest
Instagram
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial