רונית פורת | מר אולבריך והעלמה נוימן | בעקבותיה

אוצרת: אורית בולגרו
14 בינו' 2017 - 22 באפר' 2017

בינואר 1931 הסעיר את ברלין של רפובליקת ויימאר רצח סנסציוני: לישן נוימן, נערה יפהפייה בת 16 , ובן זוגה, ריכרד שטולפה, רצחו את פריץ אולבריך. על כך נידונה נוימן לשמונה שנות מאסר, ושותפה לפשע הוצא להורג. כעשור קודם לכן הפך אולבריך, שען במקצועו, את משרדו האחורי לסטודיו לצילום פורנוגרפי, שם מימש את האובססיה הארוטית והפנטזיות הפדופיליות שלו בצלמו למעלה מ־1,500 נערות. אולבריך נהג לפתות נערות מן הרחוב להצטלם, ולהעמידן מול המצלמה, כפסלים חיים, בסצינות מבוימות בסגנונות שונים, בעלות ניחוח סאדו־מאזוכיסטי (בזירת הרצח נמצאו אביזרים ששימשו אותו בתצלומיו, כגון שעונים, פטיש, אגרטל, מנורה וגרמופון). נוימן הייתה אחת הנערות הללו.
סיפורם של מר אולבריך והעלמה נוימן משמש מצע לעבודתה של רונית פורת (נולדה1975 , קיבוץ כפר גלעדי). בסיפור שהיא מעלה באוב היא מדגישה את כפילות נקודות המבט – גבר ואישה, מקרבן וקורבן, צלם ומודל. כפילות זו משוכפלת במיצבה לא רק באמצעות הכפילות המובנית במדיום הצילום עצמו אלא גם בהצגתו במנגנון סטריאוסקופי של “פנורמה קיסרית”. 1 מנגנון זה, אותו המציא אוגוסט פורמן בגרמניה ב־1883, שמונים שנה קודם לרצח האמור, משלב בין מסורת חדרי הפנורמה המצוירים, תופעת ה”פיפ שואו” ומדיום הצילום. המתקן, ששווק כאטרקציה פופולרית לפעילות פנאי חברתית, נועד לצפייה בתצלומים סטריאוסקופיים. 2 הדגם הראשון כלל 25 עמדות צפייה סביב מתקן עגול, והתצוגה התחלפה מדי שתי דקות באמצעות מנגנון מעגלי נע, כך שחווית הצפייה כולה – מסע פנורמי בין נופים אקזוטיים, גילויים מדעיים ומבזקי חדשות – נמשכה קרוב לשעה.3

להמשך קריאה...
Facebook
Twitter
Pinterest
Instagram
Social media & sharing icons powered by UltimatelySocial