בעבודה זו ממשיך שיבץ כהן את עיסוקו בהופעות הגרפיות שמייצרת תנועה – במקרה זה התנועה המעגלית של צופה והזרימה שלו בתוואי שמעצבים חללי המוזיאון. העבודה בעלת הנוכחות המינורית, הסמויה מן העין, נגלית לצופה רק לאחר שהפך כבר לחלק ממנה, לאחר שגופו נקלט בעינית החיישן, הפך לחלק מהתוכן שלה ושינה אותה גם ויזואלית (השינוי הספרתי המוקרן על הקיר). העבודה ההופכת לחומר גלם את עירנות הצופה, את הנוכחות שלו והתנועה שהוא מחולל ברחבי המוזיאון, מייצרת במקביל לטון היבשני ולמופרכות הקשורה באיסוף קר של נתונים חסרי ערך ממשי, ניתוח דק של פרנויה הקשורה בשליטה ופיקוח. הצופה שבא להחיל את מבטו על אובייקטים אמנותים, מוצא עצמו כנתון סטטיסטי, שרירותי, כחלק מעבודת האמנות.

פחות קריאה...