התצלומים מציגים איבריים פנימיים של פרה תלויים על אנקולים באופן דומה לתלייה באטליז אך הפוך – חלקם הפנימי הוא הנגלה לעין. אקט התלייה בעבודה יוצר כפל משמעויות: התלייה הנוצרית, המרמזת על המוות ועל הסבל האנושי, למול התלייה של עבודות אמנות, המשמשת לצורך השגבה. האמנית מנטרלת את האיברים מסביבתם הטבעית על ידי תלייה בארוקית, יוצרת עבורם סביבה חדשה, ואז מצלמת אותם, לא כאיברים פנימיים אלא כמוצרי צריכה ויופי.

ניתן לראות בתצלומים אלו התייחסות לציורי טבע דומם, בהמרת המכחול. המבט הראשון בעבודות מעורר תדהמה הנובעת מיופיין, ורק לאחריו מתעצבת החוויה האסטטית מתוך הסתירה בין יופיו של האובייקט המצולם לבין התגובה השכלית והרגשית למראה מה שהוא – איבר פנימי. העבודות חושפות אובייקטים נסתרים, כאלו שעל פי הקוד החברתי מערבי לא אמורים להיות גלויים לעין. בציורי הטבע הדומם אנו רואים את הארנבת הירויה, שלמה, ללא דם ולפני שהופשטה מעורה. הקרביים, בדומה לחולי, לזקנה ולמוות, לא אמורים להיות בתרבות המערבית מושא של האסתטי. למרות היותם חלק מן הגוף, חשיפתם של איברים פנימיים יוצרת תחושת בעתה, וכבעבודות רבות אחרות בתערוכה, המהלך העובר על המתבונן בעבודה זו הוא של היקסמות ראשונית המלווה בהתפכחות וזעזוע.

פחות קריאה...