בית הוא קן או מבצר, מעון או מקלט, בית מגורים או מקום ממנו אנו חולמים על החוץ? באופן הזה העבודה משרטטת בית המתרוקן – גם ויזואלית – ממושגיו, החפצים בו הולכים ונעלמים והוא ננטש ונעזב. החוץ, במקביל, נמצא בתנועה מתמדת, משתקף דרך חלונותיו של הבית כרצף של טבע, חופש ומרחב. המבט של הצופה נודד מהפנים אל החוץ, מהבית שכבר איננו 'בית' אל החוץ שכל הזמן נמצא בתזוזה.
מושג הבית חוזר כאן אחרי שהופיע בעבודות אחרות של פז, דרך הקשר שלו למשפחה, יחסים בינאישיים, זהות עצמית, הגירה, זכרונות ילדות ועזיבה.
סהר שלו

פחות קריאה...