המחקר של לצמן התמקד בבירור זהותה ודמותה של מרגרט טאד, אחת הנשים שמייברידג’ צילם שוב ושוב. היא הייתה אשת עמיתו של מייברידג’, ג’יימס ליברטי טאד, פרופסור לאמנות באוניברסיטת פנסילבניה, הגוף שהזמין ומימן את עבודתו של מייברידג’. במסגרת מחקרה, ביקרה לצמן באוסף מייברידג’ בארכיון האוניברסיטה ובאתר הסטודיו המקורי שבו עבד (שכיום שוכן בו בית חולים). עבודת הווידיאו מציגה עדות בדיונית של גברת טאד על חוויית העבודה עם מייברידג’, המבוססת על פרטים ביוגרפיים ממשיים מחייהם של השניים.

באמצעות דמיון ובדיה מציגה לצמן, המגלמת בגופה את דמותה של גברת טאד, נקודת מבט נשית אפשרית על אירוע הצילום המכונן הזה – פרספקטיבה אשר לא זו בלבד שהוזנחה בהיסטוריה של הצילום המוקדם, אלא נעדרה לחלוטין מיחסי הכוחות הפטריארכליים המקוריים בין הצלם והמצולמת, שהסתירו את ייחודיּותה של הגברת טאד. העבודה מצולמת ב־Island Governors ,ניו־יורק – אתר שהיה פעיל בתקופת מייברידג', המתקשר להיסטוריה צבאית ומייצג אפוא גבריות ושליטה.

יצירתה של לצמן כוללת, בנוסף לעבודת הווידיאו, סדרה בת שמונה תצלומי סטילס. בשניים מהדימויים נראית דמותה של גברת טאד כפי שהופיעה בשני לוחות מקוריים של מייברידג’, אך כשהיא מוגדלת ומבודדת מסדרת התצלומים של רצף התנועה שבה הציג אותה. כותרות ההדפסות כמעט זהות לכותרות המקורית של מייברידג’, למעט תוספת שמה הפרטי של המצולמת, מרגרט. התוספת הזו מזכה את גברת טאד בהכרה בזהותה, שלא ניתנה לה בעבר. שאר הדימויים הם של דמויות נשים אחרות מתוך הלוחות של מייברידג’, אך לכולם נתנה האמנית את הכותרת גברת טאד, בצירוף מספר סידורי. בזאת, הפכה את גברת טאד לפרוטוטיפ של כל המודלים.

פחות קריאה...