ההתייחסות בציוריה של האמנית הואנג האי-סין לאירועים תקשורתיים ולעודף המידע הקיים בהם, אשר כה מאפיינים את עידן הגלובליזציה, מעניקה לציורים סגנון אוניברסלי. רישומיה המהירים המתארים תקשורת 'רשמית' אינם מביעים ביקורת פרטנית על מקרה זה או אחר, אך עדיין משקפים גישה הנפוצה בקרב הדור הצעיר של אמנים עכשוויים, בעיקר ילידי סוף שנות ה־80, גישה הלועגת לנושאים אקטואליים בנימה של חוסר אונים ושל רוח שטות גם יחד. כמי שגדלו בעידן המידע הפוסט־ראוותני, אמנים צעירים מפגינים תחושת חוסר אונים כלפי אי־צדק חברתי ואדישות כלפי מאגר הדימויים והמידע התקשורתי החוזר ומדווח ללא הרף. ואולם בו בזמן הם נשארים מכורים למידע. הואנג נותנת ביטוי לסכסוך הפנימי הזה באמצעות משיכות מכחול שטוחות ופשטניות ובאמצעות סגנון ציור לגלגני ו'גרוע'. הואנג: "מאוד חשוב לי לגרום לאנשים לחייך באירוניה. חיוך שכזה משקף גם סוג של חוסר אונים ושל אזלת יד אל מול המצב הקיים". האמנית יוצרת רבים מציוריה בסדרות ובקנה מידה קטן כסגנון מודרני ומעודכן המאפשר לצופים לייחס את הציורים לאייקונים המוכרים מצגי המחשבים ומן האפליקציות של הטלפונים הסלולריים המתקדמים.

פחות קריאה...