רון אלוני

אלוני מציג בעבודות הפיסול החדשות שלו בחצר הפנימית של מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית שורה של גופים נפחיים, היוצרים דיאלוג עם קירות הבטון החשוף.

מאיר פרנקו

פרנקו מציג בתערוכה ציורי פרחים על בד וזכוכית ורישומים על נייר, שנעשו על פי תצלומים משפחתיים.

חן שינברג

כיכר העירייה – אנו צופים, בצילום איטי, בזקנה החוצה את כיכר העירייה בתל-אביב כשמסביבה מסתובבות או מתרוממות לעוף יונים לבנות, ברקע נשמעים רעשי הרחוב וציוץ הציפורים,

דלפין קרויטר (Delphine Kreuter) הינה אמנית צרפתייה צעירה, אשר הוזמנה להציג תערוכה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, במסגרת התוכנית היחודית של שגרירות צרפת בישראל, ושל משרד התרבות הצרפתי, מחלקת קשרי החוץ: "programme a la carte".

דינה שנהב

דינה שנהב מציגה בחלל הכניסה למוזיאון חמש עבודות פסיפס, המבוססות על תמונות מלחמה הלקוחות ממלחמת לבנון, מאינתיפדת אל אקצה ומסרטי מלחמה. הפסיפסים עשויים מספוג צבוע אקריליק, חתוך ומודבק בטכניקת פסיפס היוצרת דקונסטרוקציה ורקונסטרוקציה בו זמנית, כאשר החומר – ספוג – מנסה ליצור

פיטר לנד

עבודת הווידיאו האגם הינה אמירה אירונית על רומנטיקה. העבודה נעשתה על ידי פיטר לנד בדנמרק ובה מופיע האמן עצמו לבוש בבגדי צייד, מטייל להנאתו ביער פסטורלי כאשר הסימפוניה השישית (הפסטורלית) של בטהובן מתנגנת בחלל. על רקע תפאורה רומנטית זו, יוצר פיטר לנד מצב שאין ממנו חזרה. בעבודתו

חנה סהר

בין הקונספטואלי לספיריטואלי "סדרת הטפטים, תערוכתה החדשה של חנה סהר, מורכבת הלכה למעשה, משלוש סדרות משלימות: סדרות של תצלומי טבע, טבע דומם ועירום נשי, השונות זו מזו רק לכאורה, ואשר מזככות מתוכן, באופנים שונים, מהות דומה. מרבית הדימויים המופיעים בתערוכה הינם דימויים רב

דנה גילרמן

העבודה סיפור טוב, סרט וידיאו בן כארבע דקות, הופכת אירוע חדשותי מקומי לאפיזודה מתוך טלנובלה דמיונית. השילוב בין כתבה חדשותית מהשנה האחרונה, על מקרה אמיתי שבו נגנבה מכונית ובה תינוק בן שלושה חודשים, לבין עלילה דרמטית דמיונית ועריכה מוקצנת, הופך את הסיפור החדשותי לאפיזודה אפשרית

דגנית ברסט

בתערוכה במוזיאון הרצליה מוצגות עבודות מתוך סדרת תצלומים חדשה: החלומות. אלו הם תצלומי צבע, בפורמטים גדולים, מן השנתיים האחרונות. כמי שבאה אל הצילום מן הציור, ועוסקת בשני המדיומים, מתבוננת ברסט בצילום מנקודת מבט חיצונית מעט, כזו שאינה מקבלת כמובן מאליו את התהליכים המקובלים

ג'וליאן רוזפלדט

ג'וליאן רוזפלדט, אמן גרמני המתגורר בברלין, הקים בסיוע מכוני גתה בעולם, ארכיון בינלאומי של מה שמכונה "אופרות סבון". מתוך אוסף זה הוא מיין והוציא את המחוות, התנועות והמבעים הטיפוסיים ביותר ויצר מהם קולאז' טלוויזיוני. לגביו זאת הראייה לכך שהטלוויזיה אינה מעתיקה את המציאות,

2001