עפרי כנעני

עבודתה של עפרי כנעני (נ', 1975), היום במוזיאון, המתייחסת לרכיב התיווך בתצוגה המוזיאלית, היא אחת מתוך שתי התערבויות במרחב המוזיאלי שתקיים כנעני בתקופת מערך התערוכות הנוכחי. מדי יום יוחלף הכיתוב בשלט ההכוונה הגנרי, המשמש דרך שגרה להודעות על אירועי המוזיאון. תחת הכותרת "היום במוזיאון"

קו לקו: דיוקן המוזיאון

המילה הלועזית "פורטרט", השגורה בשפות רבות, מקורה במילה הצרפתית portret , שם העצם של צורת הפועל portraire , שמשמעה לצייר או לתאר – והשתלשלות של הביטוי " trait pour trait ", המתאר רישום "קו לקו" של דימוי דיוקן. פליניוס הזקן (79-23 לספירה) מתאר בחיבורו תולדות הטבע מעשה נערה קורינתית,

טל סלוצקר

שם תערוכתו של טל סלוצקר (נ' 1986), "עכשיו", מתמצת את נקודת המוצא לבחירת העבודות המוצגות. בנוסף, הוא מבקש לבטא מחווה לכתב העת הישראלי לספרות, אמנות, הגות וביקורת בשם זה, ולעורכו המיתולוגי, גבריאל מוקד. כתב העת משקף, במידה רבה, את משיכתו האינטלקטואלית של סלוצקר לדיאלוג עם יוצרים

יאיר ברק

עבודתו של יאיר ברק (נ' 1973) בתערוכה זו קשורה לביקור שערך בסטודיו של אורי ליפשיץ, שנפטר ב-2011. ברק הגיע אל הסטודיו של האמן, שאותו לא הכיר באופן אישי, לאחר מותו – לאחר מעשה – ראה בו קיר העשוי כולו לוחות עץ מחוברים, ששימש בעבר כמצע לעבודתו של ליפשיץ, וידע מיד כי הוא מוכרח לעשות משהו

גיא גולדשטיין

גיא גולדשטיין (נ' 1974) משתמש בקומפוזיציות המוזיקליות ובכתבים שפרסם המלחין הגרמני ריכרד ואגנר כנקודת מוצא לעבודתו, שמתפעלת את האסור – הטאבו – באופן מחושב על מנת להאיר את היחסים בין ממשל, דת וחברה. הוא בוחר כמקרה מבחן ביצירה שהיא מהידועות ביותר לשמצה, ומטפל בה באופן שלא רק מזכיר

נועה גור

בעבודה דרכי נראות מתבוננת נועה גור (נ' 1980) בקרביו של המוזיאון, בחלקיו הנסתרים מהעין, ושם – דווקא שם – היא מאתרת מרחב אפשרי לערעור יחסי הכוחות המוטבעים בו; מרחב שבו המוזיאון מואר כמשכפל התבוננות ריבונית, ובתוך כך מייצר צופים המיומנים בנקודת המבט האזרחית. גור מציעה חלל ששתי ההקרנות

הדס עפרת

הדס עפרת (נ' 1950) מציג פרויקט אמנותי רב-תחומי, המתבסס על מסעות חקירה שערך בעקבות וילה קפרה, הידועה גם בשם "לה רוֹטוֹנדה", אותה בנה האדריכל האיטלקי אנדריאה פלאדיו במחצית השנייה של המאה ה-16 בפאתי העיר ויצ'נזה באיטליה, ובעקבות העתקים רבים שנבנו בהשראתה ברחבי העולם. כיום וילה קפרה

יעל בורשטיין

למטֶה (מקל, ענף או שבט) היו פונקציות רבות ושונות בתרבות העתיקה: חפץ ששימש לענישה; סמל של בעל הסמכות (מוביל העדר או ראש הקהילה); אות של שלטון וסימן של כבוד; וכלי ריטואלי שבאמצעותו ניהלו איש הדת, המכשף או השמאן את הטקס הפולחני. תערוכתה של יעל בורשטיין (נ' 1974) היא תצוגה מתומצתת של ארבעה

אסף עברון

האורנמנט והעיטור האדריכלי עומדים זה שנים במרכז חקירותיו של אסף עברון (נ' 1977). בתערוכה מוצגים אלמנטים עיטוריים שנלקחו ממבנה הבטון הברוטליסטי של מוזיאון הרצליה (שתכנן משרד האדריכלים רכטר-זרחי-פרי בין 1965 ל-1975) ומסביבתו העירונית הקרובה. עברון גיבש קבוצה פיסולית שהיא ייחודית להרצליה

אוזיאש הופשטטר

אוזיאש הופשטטר (1994-1905, פולין), ניצול שואה, מוכר כ"אמן שואה" מוערך. הוא השאיר אחריו אוצר בלום של כחמשת אלפים ציורים, עיזבון שאת רובו הותיר לאוסף מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית. תערוכתו הנוכחית מוצגת באותו חלל ששימש בעבר, בשנות השמונים למאה העשרים, לתצוגת הקבע של עבודותיו מאוסף

2018