אפרתי זיהתה במרבד של שור מיזוג השפעות: מוטיבים מהפולקלור הרומני, המושפעים מתרבות חומרית עתיקה וממסורות של מלאכות יד עממיות; מוטיבים מהטבע והגיאוגרפיה הייחודיים של רומניה; ושפה אוניברסלית מודרנית. התערוכה היא תולדה של תהליך מתמשך, פנימי וחיצוני, שבו יצרה אפרתי רשת של קשרים והקשרים הנוגעים בפענוח ובשחזור מקורותיו של החומר הטקסטילי ומאפייניו, דרך התחקות אחר טכניקות מסורתיות של טווייה, אריגה, צביעה טבעית וציורי נוף. רשת ענפה זו קושרת בין עבודתה של שור לזו של אפרתי.
זה למעלה מעשור מחלקת אפרתי את חייה בין תל-אביב לכפר באומבריה שבאיטליה, שם היא מפעילה עם משפחתה חווה אקולוגית לאחר שנים ארוכות ואינטנסיביות שבהן ניהלה סטודיו ובית מלאכה לעיצוב אופנה בארץ.
מתוך יומן העבודה של אילנה אפרתי:
טקסטיל
העניין שלי בבדים ובטקסטיל הוביל אותי בשנות השמונים, לפני שהתפתחה הקריירה שלי בעיצוב אופנה, ללמוד אריגה כחלק ממסלול של לימוד עצמי. הטקסטיל היה חלק מהמסורת המשפחתית שלי, ששורשיה בסמרקנד שבאוזבקיסטן, על דרך המשי.
צבע
במהלך המחקרי שעברתי נדרש פירוק, כדי לגעת בבסיס, והוא הוביל לבחינת החוט לפני שלב האריגה. הצבעוניות בשטיח של דיאנה שור מתבסס על פָּלֶטה טבעית. הנוף הטבעי של החורש הים-תיכוני והגן ששתלתי סביב המבנה ההיסטורי של החווה משתנים כל העת ומשמשים מושאים מתמשכים להתבוננות ולתיעוד רפטיטיבי, המתמקד בגילויי הצובענים הנחבאים בגוף הפקעות, הפירות, הפרחים והעלים בעונות השנה המתחלפות.
אריג
את האריגה יצרתי באופן ישיר, נעדר שכלול – ללא נול או מסגרת, באמצעות נעיצת סיכות על לוח ומתיחת החוטים ביניהן. גודל הריבועים נגזר מקנה המידה של השטיח של דיאנה שור, בהקטנה של 1:900. זו פעולה מדיטטיבית ואינטואיטיבית, היד מובילה את המחשבה והחומר את העין.
פחות קריאה...
