אופן תצוגת השקופיות, כדרך הצגתן בהרצאה, מדגיש את היותן פרי מחקר אנכרוניסטי. הארכיון הוא פרויקט טיפולוגי בעל משמעויות מדעיות, המבקש למפות את מגוון המחלות העלולות לפגוע בתפוחי אדמה, ובעל משמעויות סוציולוגיות־פוליטיות, לאור חשיבותו התזונתית של תפוח האדמה מאז הגיע לאירופה במחצית הראשונה של המאה ה־16, ודי להיזכר ברעב הגדול שפקד את אירלנד ב־1740 ושהוביל למותם ברעב של כמיליון בני אדם בשל מחלה בשם כימשון תפוחי האדמה.

את המשמעויות האמנותיות של הפרויקט אפשר לקרוא לאור פריחתן של הפרקטיקות הצילומיות של "האובייקטיביות החדשה" (מגרמנית: Neue Sachlichkeit) בין שתי מלחמות העולם, שביקשו לחלץ שפת צילום טהורה שאינה שואבת מעולם הציור. בתקופה זו נתפס הצילום כמדויק יותר משפות ציור, היכולות לשמש בין היתר גם לתעמולה, וככזה ניסה הצילום לחקות צורות תיעוד כמו אלו שבתחומי הזואולוגיה והבוטניקה בדומה לתיעוד שלפנינו.

השימוש ב"רדי מיידס", שקופיות פרי מחקר של בוטניקאי, כאמנות ובמנותק מהקונטקסט המקורי שלהן מרחיב את החשיבה המקובלת על השאלה מהי אמנות. ההצבה של ארכיון מחלות תפוחי האדמה מעלה אל פני השטח את המתח בין יופיים של הדימויים לבין העובדה שנעשו במסגרת מחקר גרמני שביקש לקטלג את המומים השונים כחלק מן הניסיון למגרם.

פחות קריאה...