האמנית הקרואטית ז'יילקה בלאקשיץ' ( Blakšic´ ) בוחנת ביטויים מוזיקליים של חלוקות מעמדיות ומגדריות בחברה. בעבודה לחישה־דיבור־שירה־צעקה ) 2012-13 ( נראית קבוצה של נערות שאיתן עבדה, כמין מקהלת "ספוקן וורד" המבצעת טקסטים של מחאה ברחובות זגרב. הטקסטים נכתבו על־ידי אקטיביסטים, אמנים, עיתונאים ומשוררים שעימם שיתפה האמנית פעולה, והם מתייחסים בעיקר לשלוש קבוצות מוחלשות בחברה הקרואטית: עובדות מפעל שאיבדו את מקום עבודתן, צעירים שאיבדו את זכותם לחינוך, ומי שאינם מתיישבים עם הנורמות ההטרוסקסואליות.