אף שמדובר בעבודת אדמה מונומנטלית – הן מבחינת קנה המידה שעליו היא משתרעת והן מבחינת משך הזמן שאותו היא חובקת – היא מתנהלת מתוך רגישות הפוכה לכוחניות המתקשרת לחלק מעבודות האדמה. הנלה אינו משנה את התוואי המקורי של הטבע, אלא מבקש לחשוף את היופי הטבעי של המקום ולשחזרו על ידי תיקון הנזקים שהותירה אחת התעשיות הגדולות של פורטו ריקו. הנלה עושה זאת באמצעים בלתי כוחניים, תוך שימוש בטכניקות מקומיות שעברו מאב לבן, ובסיוע חוואים מקומיים, ועל ידי כך הוא משקם לא רק את האדמה עצמה, אלא גם את הקשר שבין האדם לסביבת המחיה שלו. שלא במקרה, הפעולה העיקרית הכרוכה ביצירת הפסל היא פעולה של ניקוי, חשיפה, צמצום, וגם במצבו "הסופי" בולט האתר כמרחב נשימה ריק-כמעט כנגד הצמחייה העבותה המקיפה אותו.
הצופה יכול לחוות את הפסל או על ידי ביקור במקום או על ידי צפייה בסרט, שכל כולו הוא מסע של אדם בטבע ובזמן. עבור הנלה, תהליך היצירה מקביל לעבודה עצמה, ולפיכך הסרט מתמקד במידה שווה במרכיבים השונים שהיו חלק מתהליך היצירה של הפרויקט (המוסיף להשתנות גם לאחר השלמת העבודה): יחסי הגומלין בין האמן לטבע, בין אנשי המקום לטבע, בין האמן לאנשי המקום, אופן העבודה, מעבר הזמן כפי שהוא משתקף בטבע, והרישום הפואטי ועתיר הניואנסים שיוצרת העבודה הפיזית בנוף המרהיב, מעין גן זן, המזמין את הצופה לחוויה רפלקסיבית המתנהלת בקצב שונה.

יאן הנלה נולד בניו יורק, 1948, והתגורר חלק ניכר מחייו באיי הבתולה. חי ויוצר בניו יורק ובאיים הקאריביים.

Courtesy of Sikkema Jenkins & Co. Gallery, New York

פחות קריאה...