הדימויים של עריף-גלנטי אינם מתפקדים רק על תקן memento mori ('זכור את המוות'), כפי שנקראו בלטינית הציורים המסורתיים שעסקו בארעיותם של חיי האדם ובמוות הבלתי נמנע. הביצה, הסוכרייה, הפירות והירקות המרקיבים והאכולים למחצה, מופיעים לצד פריטי מאכל שאין בהם כל דופי, אך מבט בוחן יגלה שהמוצגים המושלמים הללו (כרוב, פלפל, ענבים) עשויים מפלסטיק, ולכן ייוותרו לעולם 'טריים' ובלתי ניתנים לאכילה.

הפירות והירקות המלאכותיים של עריף-גלנטי הם אלגיים ויפהפיים גם יחד. אלו הם מוצרים זולים ומוכרים, שפגעי הייצור וחיבורי הפלסטיק ניכרים בהם היטב לעין, אולם יחד עם זאת, מראם הבשל והמפתה מעניק להם חיי אלמוות.

ניתן לקרוא את הפער בין תהליך ההתכלות הטבעי ובין המראה המושלם והמלאכותי כאמירה הומוריסטית על העולם העכשווי, שבו אנשים מזדרזים להעלים כל סימן של הזדקנות ולהילחם בכל מחיר בקמטים ובחוסר השלמות.

פחות קריאה...