סטרוקטורה

התערוכה ״סטרוקטורה: אריגה בישראל מפונקציונליזם לאמנות סיבים״, הסוקרת לראשונה את תחום האריגה בארץ, תציג עבודות של 23 יוצרות ויוצרים שפעלו משנות הארבעים של המאה העשרים ועד היום. העבודות משקפות את המנעד הרחב של אריגה שהתפתחה מתוך עקרונות הפונקציונליזם ומתוך זיקה למסורת בת מאות

מערך תערוכות אפריל 2024

מערך התערוכות שנפתח בחודש אפריל 2024 במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית מציג שבע תערוכות יחיד חדשות ופרויקט מתארח – "ערוגת בארי". מרבית התערוכות במערך התגבשו על רקע תקופת התפרצות מגפת הקורונה ומציגות מבטים שונים על המצב האנושי, המלווה בחרדות קיומיות, תודעת התכלות

ערוגת בארי

סיפורן של משפחות מקיבוץ בארי דרך הצמחים שנותרו בבתיהן לאחר השבעה באוקטובר. בביקורנו הראשון בקיבוץ בארי, כחודש אחרי הטבח, התהלכנו בין הבתים ההרוסים, רק קול הצעדים שלנו על שברי הרעפים המפויחים נשמע בחלל. בין אבק השריפות, היו הצמחים כתמי הצבע היחידים שזיהינו. חלק מהצמחים

ראובן קופרמן

בתערוכתו של ראובן קופרמן (נ' 1964, מולדובה) מוצגים כמה גופי עבודה מ-2021 ועד היום, הכורכים יחד פיסול וציור ונקשרים זה לזה. בציוריו גדולי הממדים הוא מתווה על הבד, בצבעוניות עזה, מרחבים דיסטופיים המתריסים ברוח תרבות הנגד והשוליים כנגד ערכים של איפוק, הקפדה, פרופורציות ותפיסות של

להלי פרילינג

הסדרה Home מורכבת מסרטונים קצרצרים החוזרים על עצמם, כמו קובצי גיף זעירים המקעקעים רגעים קטנים של דרמה בלופ אינסופי. ראשיתה של הסדרה בסרטונים שיצרתי בתחילה באפליקציות פשוטות בטלפון הנייד, על בסיס תכנים מהרשת.

אירית חמו

ובכן, הינה העולם, קטן וגדול כמו אב [1] בשני העשורים האחרונים מתעמקת אירית חמו בשאלות הקשורות במודרניזם הישראלי ובשינויים התרבותיים־החזותיים שמתחוללים בו. פעולתה האמנותית מבקשת לנבור באדמת המקום ובהיסטוריה שלו, ובעבודותיה מוטמעים מאפיינים מן התנועה הכנענית, המודרניזם והאדריכלות

איזבלה וולובניק

טקסט מאת אילנית קונופני "לֹא לִקְרֹא לַדְּבָרִים בִּשְׁמָם. לַדְּבָרִים יֵשׁ שׁוּלַיִם מְשֻׁנָּנִים, צִמְחִיָּה תַּאַוְתָנִית". אלחנדרה פיסארניק [1] איזבלה וולובניק יוצרת עולם מבוכי הנע בין חללים דומסטיים מדומיינים לבין נופים מקומיים, תוך דיאלוג סְבוך הֵקשרים

נועה תבורי

במרכז התערוכה של נועה תבורי מקבץ של פסלי ראש, עשויים מתערובת חומרי אדמה. הם מייצגים אסופת דמויות שהן כעוברות אורח. כל אחת מהן הגיעה מדרך אחרת או פונה אליה, והן מספרות בדממה על ניסיונן. הראשים חופשיים מכבלים, מונחים לנפשם: שתולים בזמן שאין בו זיכרון, ספק נשרו על הקרקע ספק נבטו ממנה.

חביב קפצון

במיצב הווידאו שלו, חביב קפצון מציב את הדמות ולטשמרץ בתוך עולם שאין בו אחיזה, שאינו מציע קרקע מוצקה תחת רגלינו. הוא עיצב את הגיבור המופלא שלו על פי המונח הגרמני Weltschmerz, שמשמעו "צער העולם", או "כאב־עולם". כתופעה, Weltschmerz מאפיין את הרומנטיקה הגרמנית, אך הוא מתאים לימינו ממש

יאיר גרבוז מארח את אוזיאש הופשטטר

ב-1957 עלה לישראל הצייר אוזיאס הופשטטר, מעולם מסויט ואפל שאי אפשר להותירו מאחור. הוא הגיע למחוזותינו כצייר פיגורטיבי מנוסה, פליט יהודי רווי צער, מנוחם מעט בעזרת הומור חודרני ואירוני. כאשר הגיע הופשטטר כצייר בשל לישראל, הוא פגש כאן אוונגרד, קצת מתאחר, הצועד קדימה באון מבלי להביט