רונית פורת

בינואר 1931 הסעיר את ברלין של רפובליקת ויימאר רצח סנסציוני: לישן נוימן, נערה יפהפייה בת 16 , ובן זוגה, ריכרד שטולפה, רצחו את פריץ אולבריך. על כך נידונה נוימן לשמונה שנות מאסר, ושותפה לפשע הוצא להורג. כעשור קודם לכן הפך אולבריך, שען במקצועו, את משרדו האחורי לסטודיו לצילום פורנוגרפי,

טליה סידי

טקסט מאת אירנה גורדון פועלה הקצר אך האינטנסיבי של טליה סידי נמשך כעשר שנים, מזמן לימודיה במחלקה לאמנות בבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, אותם סיימה ב־1997 ,ועד מותה בטרם עת ב־2006 ,בהיותה בת 35 . בתקופה קצרה זו זכתה להכרה ולהערכה, והציגה מספר תערוכות. בשנת העשור לפטירתה מוצגות

מרים חלפי

כּפִּתַ התְַּכלֵתֶ בּשַָּׁמיַםִ תְּלוּיָה עַל בְּלִימָה בַּעֲצִימַת עֵינַיִם אֲנִי רוֹאָה – מרים חלפי, מתוך “גלוית עיניים” תכול שמים (ציור), תלוי ונשען (פיסול), נגלה ונסתר (שיר) – ביצירתה

מורן שוב

לאורך שנים מקיימת מורן שוב מפגשים קשובים, אינטימיים וחושניים עם ספרים ועם חווית העולם העולה מתוכם. בעין בוחנת ואוהבת היא חוזרת ומתחקה, באופנים שונים, אחר שורשי השכבות האינטלקטואליות, הרגשיות, הרוחניות והאסתטיות שנוצרות מתוך עיצובי הכריכה ונייר הּבִ טנה (פורזץ), הבחירות הטיפוגרפיות,

הינדה וייס

במעלה המדרון: על נקודות מבט, תנועה והשתהות בעבודתה של הינדה וייס מאת רותם רוזנטל לאחר מספר שנות מגורים בדירת גג ששכרה ברחוב אלנבי שבתל־אביב, עזבה אותה הינדה וייס (נולדה ב־1980 ,קליבלנד, אוהיו; חיה בתל־אביב). במרוצת הזמן, הפכה הדירה למוקד עבודות הווידיאו והצילום שיצרה, מעין

תמר לצמן

עבודת הווידיאו של תמר לצמן (נולדה 1978 ,ישראל), ביקורה של גברת טאד, צמחה מתוך מחקרה על פרויקט הצילום המקיף של אדוארד מייברידג’ בסוף המאה ה־19, שעסק בתיעוד התנועה. לשם כך, צילם את רצף התנועה של כמאה דמויות העוסקות בפעולות שונות. עבודתו של מייברידג’ זכתה למעמד איקוני בתולדות צילום

מיכל היימן

תערוכתה של מיכל היימן כוללת מיצב, מיצג, וידיאו, סאונד, תצלומים, עבודת רצפה, אובייקטים, מסמכים ותצוגת ארכיון. ב־2012 נתקלה האמנית בספר בשם פני השיגעון: היו וו‘ דיאמונד ומקור הצילום הפסיכיאטרי (1976), שם חוותה מפגש מכריע עם תצלום – "לוח 34 ." דימוי זה הוביל אותה לפרויקט המבקש לבחון

בעקבותיה

מערך התערוכות הנוכחי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית כולל שמונה תערוכות של אמניות נשים. שש מתוכן מציגות פרויקטים של אמניות ואוצרות, המגוללים סיפורי מסע מחקריים בעקבות שש נשים, ממשיות או מומצאות, שחיו ופעלו בזמנים ובמקומות שונים. סיפוריהן של האמניות ושל הנשים מושאי מחקרן נכרכים

מחברות פתוחות

התבוננות במחברות־אמן מאפשרת התוודעות מקרוב לאחד מרכיבי תהליך היצירה. השימוש במחברת אינו מחייב עבודה במקום ייעודי או משאבים כספיים. זהו פורמט מסורתי זמין, המאפשר ביטוי ישיר לפעולת היד הרושמת או הכותבת, שעשויה להיות אוטומטית או אגבית. מחברת־אמן אף עשויה לשקף דחייה של הפרשנות

2017